אגרנות דיגיטלית

אנחנו רגילים לשמוע על אגרנות במובן של אנשים הנוטים לאגור ניירת או חפצים שלעיתים אין בהם כבר צורך או תועלת. אבל, העידן החדש, העידן הדיגיטלי, שם את כולנו, בסיכון לאגרנות דיגיטלית – מצב בו אנחנו אוגרים הודעות, מסמכים, תמונות, צילומי מסך ומיילים, ומכל סיבה שתהיה, לא מוחקים אותם, גם כאשר כבר אין בהם כל צורך.

עם התפתחות הטכנולוגיות, יכולות האחסון הדיגיטליות שלנו הולכות וגדלות, ולכן, מרגיש לנו כי לרשותנו עומדים היכולת (נפח האחסון) לשמור כמות אינסופית של תוכן דיגיטלי מהסוגים השונים.

ותכל'ס, מי מאיתנו לא אוגר כיום?
כמה תמונות סתמיות שמורות לכם בטלפון הנייד? בגוגל תמונות?
כמה מיילים ישנים יש לכם באינבוקס?

על אף שלכל אחד מהאגרנים הדיגיטליים סיבות ומאפיינים ספציפיים משל עצמו, ככלל
ניתן לחלק את האגרנים הדיגיטליים לארבעה סוגים עיקריים:

ארבעה סוגי אגרנים דיגיטלים:

השפעות האגרנות הדיגיטלית

לאגרנות ישנם אפקטים המשפיעים על חיינו האישיים, העסקיים, וגם – על הסביבה.
אלה הם חמישה האפקטים העיקריים של האגרנות הדיגיטלית:

1. האטת מכשירים – אגירה דיגיטלית גורמת לירידה בתפוקה של הנייד ושל המחשב עקב הגידול בנפח האחסון הדרוש, כמו גם הצורך של המכשיר להתמודד עם עיבוד כמויות המידע. בנוסף, היא גם עלולה להוביל לירידה באורך חיי הסוללה במכשירים הניידים.

2. הגברת סיכוני הסייבר – אצל אנשים שנוטים לאגור, סביר להניח כי נמצא גם מידע רגיש – אישי ועסקי. האגרנות דיגיטלית חושפת כמות עצומה של נתונים לפגיעה, דבר שעלול להגביר את הסיכונים לאיומי אבטחת סייבר.

3. צמצום הפרודוקטיביות – כשהמידע (קבצים, צילומי מסך, מיילים וכד') אינו מאורגן ומסודר, סביר מאד להניח כי חיפוש אחר קובץ מסוים, ידרוש זמן רב יותר = בזבוז זמן.

4. לחץ – אנחנו כל כך רגילים שהכל נמצא , במרחק לחיצת כפתור או קליק של עכבר, שכאשר אנחנו לא מוצאים משהו מיד, זה עלול להלחיץ אותנו.

5. השפעה סביבתית – הנתונים שלנו, גם כשהם מאוחסנים בענן, בפועל, פיזית, הם מאוחסנים בשרת (מרוחק, אבל שרת). כדי לפעיל את השרתים הללו נדרשת אנרגיה. יתרה מכך – הערכות מומחים בתחום איכות הסביבה טוענות כי המכשירים שלנו והשרתים התומכים בהם מהווים מקור לכמעט 4% מגזי החממה העולמיים הנפלטים!

מצאתם את עצמכם מזדהים עם הכתוב?
מתקשים להתמודד עם הררי המידע והאינפורמציה שלכם?
בדיוק בשביל זה אנחנו כאן עבורכם!